יקיר יעקב לוי
סמל יקיר יעקב לוי ז"ל, תושב חפץ חיים, בוגר ישיבת מצפה יריחו וישיבת ההסדר שדרות, לוחם בגדוד ההנדסה 601, עוצבת 'עקבות הברזל' (401). נפל בקרב בדרום רצועת עזה בט' בסיון תשפ"ד (15 ביוני 2024). הותיר אחריו הורים וארבעה אחים ואחיות. בן 21 היה בנופלו. כ
יקיר עודד את חבריו ורומם את הרוח במהלך המלחמה. תמיד בשמחה ובאופטימיות, בפרט בזמנים קשים- כשעייפים, פצועים, חולים, או מתי שהתגעגעו לפינוק של הבית. דאג להשכין שלום ולאחד בין חבריו לפלוגה (ומפקד הפלוגה העיד על כך), בפרט לאור השוני בניהם בישיבה, בבית וכו. חניכיו התייעצו איתו, כשגדלו, באיזה מסלול לבחור אחרי הישיבה התיכונית. הוא כמובן עודד לישיבת הסדר, ובכך לשלב בין ישיבה לשירות משמעותי בצבא. פעם אחת קנה לעצמו פלאפל, וכשראה אדם אביון ברחוב, נתן לו את המנה, ולא אכל בעצמו. יקיר הקפיד לשלם במקום חברים חיילים שהיה להם קושי כלכלי, וזאת מבלי שהם ידעו על כך. ב
יקיר תמיד פישפש במעשיו במטרה לשפר מידות. לדוגמא, ביקש מאבא סליחה בשיחת טלפון האחרונה, היות וחשש שפגע בו בפעם האחרונה שהיה בבית, וחלק על דעתו בדבר התורה. יקיר הציב מטרות ויעדים להתקדמות אישית וכללית. הוא היה חושב ומתכנן קדימה איך יכול לתרום עוד, ומה ילמד באקדמיה. הוא היה פעיל חברתי מרכזי בישיבה- היה בועד מחזור, אירגן את המסיבות סיום, את טיול סוף השמינית, ואת שבת ההורים בישיבה הגבוהה. ב
כך גם היה בצבא, הוא דאג למתנות ומילות פרידה למפקדים בסיום הטירונות וההכשרה, ובתנועת הנוער, הוא הכין פעולות חינוכיות לחניכיו, והיה מהאחראים על הטיולים הסניפיים. בארגוני התנדבות הוא הרצה לנוער על החשיבות של סינון בניידים, והפחתת שעות מסך, וכשהדריך בקייטנה הוא היה אחד המדריכים האהובים והנערצים...ב
כשאכלו ארוחת ערב בלילה שבו נהרג, הוא ויתר על הארוחה, סיכן את עצמו, ורץ להשיג לחבר משחה רפואית במטרה להקל לו על הכאב. בעצם הוא יצא לפעילות המבצעית מבלי שאכל.ב
יקיר היה נער שנולד וגדל למשפחה שורשית, ששילמה מחיר דמים כבד במלחמה הנוכחית בדמותם של שני בני משפחה קרובים – סמל דניאל לוי ז"ל וסמ"ר ידידיה אזוגי. יקיר היה בחור שמח, מאמין, ומאיר פנים לכל אדם. הוא היה בעל יכולות נתינה יוצאות דופן, ואישיותו שילבה מחויבות עמוקה לתורת ישראל, לעם ישראל ולארץ ישראל. עם סיום לימודיו בישיבה במצפה יריחו, נרתם יקיר, מכוח ערכיו, אישיותו, ובוודאי גם חינוכו מבית, לשירות קרבי משמעותי. ב
יקיר אהב מאוד את היחידה ואת חבריו, דיבר תמיד על הצבא בעיניים בורקות, ושמח על כך שהוא משרת לצד חבריו מישיבת שעלבים – בהם סמל אליהו משה צימבליסט ז"ל, וסמל שלום מנחם ז"ל, איתם נפל בקרב בדרום רצועת עזה.ב
ב"עכשיו אתה חלק מרגבי ירושלים שאתה כל כך אוהב", אמרה עליו אחותו ציפי בבכי, "הלב כואב מהאוויר שלא מסוגל להיכנס, כי כל החדרים בלב חסרים אותך".ב
אחיו של יקיר, אשי, בקושי הצליח לעמוד על רגליו, ונחנק מדמעות כשניסה לספוד לאחיו. "אמרת לי שאתה ושלום (שלום מנחם, חברו הטוב ביותר שנקבר לידו - נוחו עדן) זה עד הסוף. לא הבנתי מה הכוונה ב'עד הסוף', אבל עכשיו אני מבין". האח סיפר כי התעקש לראות את גופתו של יאיר, אך הסכימו שיראה רק את ידו. "היד שלך הייתה קפוצה", העיד, "אתה סבלת יקיר. אני בטוח שאתה רואה כמה קשה לי, לכן יש לי רק בקשה אחת: תבקש גאולה על עם ישראל. אתה לא הלכת לחינם, תעזור לנו מלמעלה".ב
אמו אסנת סיפרה על המפגש האחרון עם בנה: "חיבקתי אותו, והוא אמר לי 'אמא את מפחידה אותי עם החיבוק הזה'. הרגשתי שהוא לא רצה ללכת". היא סיפרה כי יקיר היה האור של הבית במשך 21 שנה. "היית משהו מיוחד. תגיד לקב"ה שאין לנו כוחות יותר, אנחנו רוצים גאולה". אחותו תפארת חגגה בת מצווה בחג הפסח. "חיכיתי לך לבת המצווה, אמרתי שאני לא חוגגת בלעדיך. עכשיו כבר לא אוכל לחגוג איתך", סיפרה.ב
יהי זכרו ברוך