דוד היה בוגר ישיבת ההסדר הר עציון וסטודנט למשפטים וממשל במרכז הבינתחומי הרצליה (כיום אוניברסיטת רייכמן). הוא נודע כאדם צנוע, בעל לב רחב ועדינות נפש, שהיה אהוב על משפחתו, חבריו וכל הסובבים אותו.  דוד היה חבר קרוב של יקיר הכסטר ז"ל – חבר לישיבה וליחידה – והשניים ליוו זה את זה לאורך הדרך עד לנפילתם יחד באותו הקרב.ב

ב"חגגנו ביום ראשון את יום הנישואין השלישי שלנו, שלחת לי מתנה גדולה ישר מעזה שעדיין לא הספקתי לפתוח, רציתי לחכות לך." ספדה לו אשתו מיטל. "רצינו להקים משפחה, במקום זה אני מצטרפת למשפחת השכול. כל כך הרבה חלומות התנפצו, עתיד שרצינו לבנות, נשאר רק החלום. אני כל כך אוהבת אותך, הרגשתי שיש לי את הכי הרבה מזל בעולם. גם כשלא היינו במלחמה, סתם בבקרים רגילים, היה לנו קשה להפרד בבוקר וכל היום חיכינו לערב בו נהיה ביחד שוב. לא יהיה לילה שלא תהיה בחלומות שלי. אני לא יכולה לדמיין את החיים שלי בלעדיך".ב

שרה אימו ספדה לו: "יצאת למלחמה בשם הרעות והערבות הדדית עם כל עם ישראל העומד על נפשו. הבטחת שתשוב בשלום. היית מלא ביטחון ובלתי מנוצח. סמכתי עליך עד הסוף, כמו תמיד. דאגתי בלב, לא ישנתי בלילות, אבל לא האמנתי לרגע שאתה לא תשוב אלינו, ממש לא לקחתי את זה בחשבון. עד כמה שפחדתי מהדפיקה בדלת, הדפיקה אתמול הפתיעה אותי".ב

 הרב אמנון בזק, רב בישיבת הר עציון, ספד לדוד ולחברו יקיר שנפלו יחד: שוב עלה המוות בחלוננו, ושוב בוקר שחור. בין הנופלים אתמול גם שניים מתלמידיי היקרים והאהובים, דוד שורץ ויקיר הכסטר הי"ד. הרבה מן המשותף היה ליקיר ולדוד. שניהם עדיני נפש, עם לב זהב, אוהבי תורה, מפיצים אור וטוב מסביבם, מוכשרים וחכמים, צנועים וענווים, אהובים על ידי כל חבריהם. שניהם המשיכו את דרכי אבותיהם ולמדו כמותם בישיבת הר עציון, יחד עם רבים מבני משפחותיהם. שניהם למדו יחד בכיתתי, שירתו יחד בהנדסה, יצאו יחד לקורס מ"כים (בתמונה, מתוך טקס הסיום). יקיר היה עד בחתונה של דוד. שניהם הלכו בתום לימודיהם בישיבה ללמוד באוניברסיטה, ונותרו קשורים לתורה ולישיבה. שניהם יצאו להגנת העם והארץ בתחילת המלחמה, ושניהם נפלו יחד על קדושת השם, העם והארץ. למה אשכל גם שניכם יום אחד?ב

דוד בא ממשפחות ישראליות שורשיות. הוא אהב מאוד דברי תורה לפרשת השבוע, ואף הוציא לקראת חתונתו חוברת עם דברי תורה שהקפיד לכתוב בכל שבוע. לפני כל חג דוד היה מתקשר לברך בחג שמח או בשנה טובה, או פשוט הגיע לבקר. יחד עם אשתו היקרה מיטל, שלה נישא בחתונת קורונה בחצר בית משפחתה, הקים את ביתו ברחובות, בית של תורה, מדע והמון אהבה".ב

​

יהי זכרו ברוך