אורי נפל בקרב גבורה מול מחבלי חמאס, לאחר שחיסל עם לוחמיו 35 מחבלים ומנע טבח בבסיס צה"ל ותצפיתניות שהתחבאו בחמ"ל בכיסופים.ב

אורי היה אדם רגיש, חכם ומסור. לוחם עיקש, מפקד נערץ ואיש משפחה אוהב. הוא גדל בקריית ארבע, היה תלמיד ישיבה מצטיין, חדור תחושת שליחות, ולמד תורה וערכים מתוך חיבור עמוק לזהות היהודית והישראלית שלו.ב
כבר בקורס הקצינים עסק בשאלת הגיוס והשליחות, וכתב: "לפני שהתגייסתי לצה"ל שאלתי את עצמי מה עם ישראל הכי צריך ממני עכשיו, והיו לי שלוש תשובות: להקים משפחה בריאה, גדולה וחזקה; להוביל פרויקט התיישבותי משמעותי; ולחזק את צה"ל, כי הוא כוח המגן שלנו במדינה וצבא העם".ב

חבריו מספרים כי תמיד הקפיד לחדד נהלים ולומר לחייליו שתקיפה של האויב היא רק עניין של זמן. בבוקר המתקפה עלה עם כיתת הכוננות לגדר, וניהל קרב עיקש מול עשרות מחבלים שחדרו לשטח ישראל.ב

אחת התצפיתניות שפונתה מהמוצב סיפרה: "לולא אורי לא היינו פה. הוא והלוחמים שלו בלמו את המחבלים, חיסלו את מי שכבר חדרו – והצילו את חיינו".ב

אחיו, ישי, שיתף: "במהלך הקרב הוא כתב לי, 'תתפללו, אנחנו בלי תחמושת ומים'. הוא חילץ את הכוח לאחור למטע סמוך, חזר למוצב כדי להביא תחמושת – ושם, תחת אש מרגמות, נפצע מרסיס בעורק הראשי ונפל".ב

אורי הותיר אחריו חלל עצום. דמותו המיוחדת, האמונה שבליבו, והאחריות שלקח על עצמו בגיל כל כך צעיר – יישארו חקוקים בלב כל מי שהכיר אותו.ב

 

יהי זכרו ברוך