מתתיהו יעקב פרל
סמ"ר מתתיהו יעקב פרל ז"ל, תושב בית אל ובוגר ישיבת ההסדר אלון מורה. לוחם שריון בגדוד 46, עוצבת עקבות הברזל (401). נפל בקרב בצפון רצועת עזה בח' בטבת התשפ"ה (08 בינואר 2025). הותיר אחריו הורים ושניים עשר אחים. בן 22 היה בנופלו. ב
מתי התאפיין באישיות נדירה של מסירות, ענווה ונחישות מעוררת השראה. לפי עדויות בני משפחתו ומכריו, מתי היה אדם צנוע במיוחד, שהקרין טוב לב, אהבת אדם ואכפתיות עמוקה לכל סובביו. הוא גדל בבית של ערכים ציוניים חזקים, מה שהניע אותו לבחור לשרת כלוחם שריון בגדוד 46, מתוך תחושת שליחות עמוקה.ב
אחד הרגעים הבולטים שמעידים על אופיו היה כאשר נפצע בלחימה אך בחר, בנחישות בלתי מתפשרת, לשוב לשירות קרבי עם סיום השיקום — דבר שמדגיש את אומץ לבו, כוח הרצון הגבוה שלו ונכונותו להקריב למען אחרים. חבריו ליחידה תיארו אותו כלוחם שאפשר לסמוך עליו בעיניים עצומות, שקט אך עוצמתי, כזה שתמיד היה שם עבור חבריו בלי לבקש דבר בתמורה. מתי השאיר אחריו לא רק חלל בלב הקרובים אליו, אלא גם דוגמה חיה לדמות של אדם אמיץ, מוסרי, וגדול מהחיים.ב
רוני, אביו של אורי, ספד: "אורי לא היה צריך כלום ולא רצה שנקנה לו כלום חוץ מציציות מהודרות. הכרחנו אותאברהם, אביו של מתתיהו, ספד לו: "מתתיהו, עם כל חיילי צה"ל, שותף לדור התחייה. הוא תמיד רצה שלמות, והוא זכה להגיע לשלמות קדושים. אני רוצה לומר לכל המשפחה: אם היינו שואלים את מתתיהו מה הוא היה רוצה מאיתנו עכשיו, הוא היה אומר 'תמשיכו את החיים' - וזה מה שנעשה, כי ברור שזו הצוואה שלו".ב
לאה, אימו של מתתיהו, הוסיפה: "חייב אדם לברך על הרעה כשם שמברך על הטובה. כנראה לא מספיק בירכנו על הטובה. מודה אני בשם כולנו השם שתיתן לנו לעמוד בניסיון הקשה שנתת לנו, ונזכה לקדש את שמך תחת עשיית הטוב. תודה על כל השנים האלו, תודה על כל יום שחזרת מהלחימה בריא ושלם, תודה לבעלי היקר שזכינו יחד לגדל אותך. רוב החברים שלך הלכו לגולני, ואתה ועוד חבר הופרדתם לשריון. יכולת לנצל קשרים משפחתיים, אבל לא רצית. לפני שמונה חודשים נפצעת, ולאחר מנוחה קצרה חזרת למלחמת המצווה. מָתִי, הלב הטוב שלך והרצון להעניק לאחר היו בנשמתך. לא חסכת להוציא על אחרים. כמה אהבת לשיר, וכמה נחת רוח עשית לסבתא. כמה רצית לחזור לישיבה, אבל כרגע יש לך עיסוקים בפמליה של מעלה. הלב גדוש בזכרונות מופלאים שחווינו יחד. ההר הזה גדוש וצפוף ואין פה אוויר, תהיה מליץ יושר, תזעק לריבונו של עולם 'עד מתי?'".ב
גם אמונה, אחותו של מתתיהו, ספדה: "מָתִי, אחי היקר והאהוב. השכל לא מצליח להבין בכלל. תמיד דאגת לכולם, הפצת שמחה ואור. איך היית קופץ לבקר את האחיינים? אני לא יודעת איך הם יצליחו לקבל את זה שהם לא יראו אותך יותר. הם כל כך אהבו שבאת אליהם. מי דמיין שתלך כל כך מוקדם? תמיד נתת הרגשה של טוב, וזה היה כל
כך אמיתי מבפנים. אתה הגיבור שלנו ושל כל עם ישראל"..ב
נועם, חברו של מתתיהו, סיפר כי הם היו צריכים להשתחרר לפני יומיים. "רק לפני יומיים שלחתי לי הודעה בוואטסאפ וכתבת 'עד מתי'. דיברנו על זה שהאריכו לנו בחודש את השירות. בסוף השיחה כתבת לי 'הזכות לשרת'. מָתִי, איך מספידים אדם גדול כמוך? איך אפשר לדבר עליך בלשון עבר? איזה יהודי קדוש אתה, תמיד עוזר איפה שצריך, תמיד מתנדב, תמיד עושה את הדברים לפני שאפילו רואים - והכול עם חיוך גדול שלא יורד לך מהפנים. היית בשבילי חבר אמת, כזה שאני יודע שאם אצטרך אוזן קשבת או כל דבר אחר - תמיד תהיה שם בשבילי.ב
אני לא אשכח את שיחות הנפש לתוך הלילה, קפה בתחילת כל מסדר. כמה התלבטנו לגבי הגיוס. בסוף כשהיינו צריכים להתגייס נפלת בהגרלה ללכת לשריון. בדיוק כשקיבלנו את ההגרלה דיברנו בשיחת וידאו והיינו בהלם ביחד, ואני זוכר שאמרת לי 'שמע, אם זה מה שהשם רוצה - זה כנראה טוב'. נכנסנו ללחימה שממנה לא חזרת. שאלתי אותך איך לא נמאס לך להילחם, איך אתה מצליח ולא נשחק? אמרת לי שזה באמת קשה, אבל אמרת שאנחנו בורג קטן ממשהו ענק ואסור לנו להתלונן. מָתִי, אני רוצה שתדע - אנחנו נמשיך להיות חזקים, כי זה בטוח מה שהיית אומר לנו. נמשיך להילחם בכל הכוח הרשע הגדול הזה ולא נפסיק. אתה הכוח שלנו. לעולם לא נשכח אותך".ב
יהי זכרו ברוך