
זכריה פסח הבר
רס"ר (במיל') זכריה פסח הבר ז"ל, תושב ירושלים ובוגר ישיבת ההסדר הר עציון. לוחם בגדוד 87, חטיבת המחץ (14). נפל בקרב בצפון רצועת עזה בו' בשבט התשפ"ד (16 בינואר 2024). הותיר אחריו אישה, שלושה ילדים, הורים ואחים. בן 32 היה בנופלו. ב
זכריה סיים שני תארים במדעי הצמח בפקולטה לחקלאות של האוניברסיטה העברית ברחובות. טרם נפילתו, היה לקראת סיום דוקטורט בבית הספר למדעי הצמח ואבטחת מזון באוניברסיטת תל אביב וחקר על גידול חיטה בתנאי בצורת. בנוסף, כתב זכריה חיבור תורני מקיף שהתגלה לאחר מותו. במלאת שנה לפטירתו הוציאו משפחתו וישיבת ההסדר הר עציון, שבה למד, את הכרך הראשון של "מנחה חדשה" – סדרת ספרים המבוססת על חיבורים וסיכומי סוגיות שכתב בעצמו בעת לימודיו בישיבה, הקרויה על שם פיוט שחיבר כמה שנים קודם לכן. המיזם החל לאחר מותו, עם גילוי כתביו, והפך למפעל הנצחה ייחודי המשלב את אהבתו העמוקה לתורה עם דמותו הצנועה וחריפותו התורנית.ב
אמו של זכריה ספדה לו בדמעות: ״אני המומה שזכריה לא כאן. כולם כל כך אהבו אותו. דאגתי 24 שעות ביממה מאז שהתגייס למילואים. לצערי הרב, זכריה נלקח. בעל מסור, אבא מדהים, בן ונכד למופת, תלמיד חכם, אקדמאי מצטיין, קשור לטבע ולארץ ישראל בצורה עמוקה מאוד. מאז שהוא נולד בארה״ב הוא היה שמח עם לב זהב. כשהיה בן שמונה עלינו לארץ. זכריה השקיע בלימוד תורה. הוא התגייס לשריון ואהב את הטנקים. הוא הכיר את טליה המהממת. הזמן שהוא בילה עם טליה וילדיו היו מרכז חייו. הוא היה מלא שמחת חיים. איש של משפחה ואנשים. הוא היה גאון, אבל צנוע ביותר. הסקרנות שלו הייתה אין-סופית. הלב הטהור שלו זה הדבר שהכי אפיין אותו. הוא יהיה לי חסר כל יום. אני גאה במה שהוא היה״. ב
אחיו נתנאל ספד: ״לא הכרתי אדם אחד שדיבר על זכריה בלי לחייך מאוזן לאוזן. הוא אהב לטייל, ללמוד תורה וגמרא, לימודים מכל סוג. אני שמח שהוא הספיק להקים משפחה יפהפייה. הדבר החשוב ביותר בשבילו היה המשפחה. אנחנו נקיים את זכרו בכך שנחבק את טליה והילדים באהבה ובשמחה. היה לו לב זהב שלא נכנסו אליו
מחשבות רעות״.ב
גם אחיו נועם ספד: ״זכריה, אחי האהוב, הצדיק. חיית חיים של אהבה. אהבת את המשפחה, אהבת העם הזה, הארץ הזו, אהבת התורה, אהבת החיים. היית מוכשר וחכם, אבל כל כך ענו. תמיד הערצתי אותך על היכולות שלך ועל האהבה שלך. אני מבקש ממך שתהיה מליץ יושר על העם שלנו, שכל כך אהבת, שהשם יאמר לצרותינו די״.ב
סגן מפקד הפלוגה, שהגיע פצוע להלוויה, ספד: ״זכריה היקר, לוחם שלא מעגל פינות ועושה הכל באהבה גדולה. היית אבא עבורנו, שדואג ומרים את המוראל של כולנו. אני מקווה שאתה במקום טוב ושקט. אני אוהב אותך לעד ומתגעגע״. לאחר סיום דברי ההספד שלו צוות של מד״א סייע לו לצאת מהלוויה והנוכחים כיבדו במחיאות כפיים מרגשות את הלוחמים שנפצעו והגיעו להלוויה של זכריה למרות פציעתם".ב
יהי זכרו ברוך